בימים האחרונים אנו חווים מציאת שטרם ידענו כמותה במדינת ישראל. גם ברמת הפרט, כולנו חווים רגשות מעורבים שכוללים בין היתר חרדה. חרדה היא חוויה שכוללת רגש של פחד, מלווה במחשבות אודות קטסטרופה אפשרית ותחושה של היעדר יכולת התמודדות מספקת מצידנו. השילוב בין שלושת הגורמים ובעיקר חוסר האונים יוצר את החרדה. ככל שיש לנו יכולת לנהל את הסיכון, כך התפקוד שלנו במצב חרדה טוב ומועיל יותר.
כמטפל העוסק בהתמודדות עם מצבי דחק ממושכים, ובכלל זה כמטפל בחרדה, אני מקבל עשרות שיחות טלפון ביום, כיצד מתמודדים עם החרדה שלנו ושל ילדינו. ההתמודדות עם חרדה תלויה בחוסן שלנו. מרכזי חוסן עוסקים בהקניה והדרכת צוותי חינוך להתמודדות עם מצבים כאלה, הם גם מלווים בטיפול ילדים בהתמודדות יומיומית עם חרדה. בשנים האחרונות אף זכיתי ללוות את מערכת החינוך הקדם יסודית במחוז חיפה בהכשרה כזו. מתוך ניסיון מגוון זה, אני מבקש לנסות ולעזור לציבור הקוראים – הורים ועובדי הוראה.
ישנן שתי גישות עיקריות להתמודדות עם חרדה, האחת שמוכרת במערכת החינוך תחת השם "מודל אפרת – אירוע, פרשנות, רגש ותגובה". מודל שמציע לפרק את החוויה הלא-מוגדרת, למחשבות ולמיומנויות ברורות, כך ניתן להתמודד איתן ביעילות טובה יותר ברמת הפרט. גישה אחרת, שהוכיחה את עצמה לא פחות, מבקשת לקבל את החרדה כחוויה מוכללת, מבלי להתייחס לרכיביה, ומציע לרכוש מיומנויות לתפקד תחת אותה חרדה. בין היתר גישה זו מוכרת בזכות טכניקה שהולכת ומתפתחת בשנים האחרונות תחת השם מיינדפולנס.
ככלל, בשעה לחץ אין טעם לנסות ולהבין את החרדה בהיגיון. קבלו את החוויה, למדו לזהות אותה ולקבל אותה . החרדה היא חלק מכם והיא תחושה טבעית ביחס לאי הוודאות בו אנו שרויים.
אל תחכו לחרדה. אם אתם חווים אי שקט ותחושת מועקה עצרו ורשמו לעצמכם שזוהי חרדה, וזיכרו שהיא אינה מסוכנת. תרגלו שיטות הרפיה. ניתן להסתייע באמצעים ביתיים פשוטים -כמו לנפח בועות סבון כאשר המטרה היא להגיע לבועת סבון גבולה ככל האפשר- המהווה נשימה סרעפתית שמרגיע את הגוף. טכניקה נוספת היא הרמת גבות מול הראי, פעולה שגורמת לחיוך ובכך משחרר אנדורפינים שתורמים להרגעה טבעית.
נסו לנהל את הסבל הנגרם לכם מהחרדה, ולא את החרדה עצמה אשר קשה יותר לניהול. הסבל הוא פונקציה של כמה אני סובל עכשיו, וכמה אני יכול לעשות פעולות הרפיה. תרגלו מיומנויות תפקוד בזמן שאתם בחרדה, תיצרו לכם בנק של תגובות אפשריות לעבודה בזמן חוויה של חרדה.
והכי חשוב, נסו לשמור על שגרה ככל האפשר. שאתם בחרדה, זה עובר לילדים. לגיטימי וחשוב להראות להם שגם אתם בחרדה, וגם אתם מנהלים אותה. הדוגמה האישית של ניהול חרדה, היא הגבורה האמיתית והחינוך הראוי ולא התכחשות לקשיים.
שנדע כולנו ימים טובים יותר.
ד"ר גיל מאור הוא מרצה בחוג לחינוך ולקויות למידה באקדמית גליל מערבי.