במלאות חצי יובל שנים להסתלקותו של מייסד הרבנות הצבאית, אלוף הרב שלמה גורן זצ"ל, מן הראוי שנתבונן במפעל הענק שיצר יש מאין חרף האתגרים.
כרבצ"ר הראשון, החל בתש"ח ולאורך 23 שנים, הרב גורן יצק את היסודות להוראות הרבנות הצבאית בנושאי כשרות, שבת, טיפול בחללים, ועוד. כיום, במבט של שבעה עשורים לאחור, חזונו של הרב גורן מתגשם מעבר לכל ציפייה – הרבנות היא הסמכות שמתווה את המדיניות ההלכתית של צה"ל, והינה הגורם שמספק מענה בשאלות הלכתיות בצבא.
השקפת עולמו של הרב גורן טבועה בחותם של אהבת ישראל ואחדות האומה. החייל הדתי הוא חלק אינטגרלי מן הצבא, וכלל אין לבדל בין חייל דתי לשאינו דתי. לתפיסתו, צבא ההגנה לישראל כולו חייב להתנהל באופן אחיד.
הרב גורן ייחס חשיבות עצומה לשמירת הכשרות. בכך הטביע חותם משמעותי על השולחן הצה"לי: כלל החיילים והמפקדים מסבים לשולחן אחד. הם אוכלים יחד, מתאמנים יחד ולוחמים יחד – כאיש אחד בלב אחד – בהתאם לערך הרֵעוּת.
שאלות למכביר נערמו על שולחנו של הרב גורן, וכדי להשיב עליהן הוא צלל לעומקם של חיבורים תורניים ויצירות הלכתיות מדורות עברו. הקו שהנחה אותו נקרא בלשון הפוסקים: 'לדמות מילתא למילתא' [= דבר לדבר]. אנו מוסיפים כל העת נדבכים לבניין הפסיקה ההלכתית בצה"ל, באמצעות מענה לשאלות המגיעות מהשטח וכתיבת התשובות. 'ספינת הדגל' של הרבנות הצבאית במישור זה, בשנים האחרונות, היא שלושת ספרי 'תורת המחנה', אשר מכילים תשובות לשאלות שנתחברו לאור פסקי הרב גורן. חלק א' של 'תורת המחנה' עוסק במעגל היממה, חלק ב' – במעגל השבת, וחלק ג' – במעגל השנה.
כאמור, הרבנות הצבאית משמשת כ'מרא דאתרא' של צה"ל בענייני דת. מעמדה ההלכתי מקרין פנימה – על החיילים והמפקדים, ובד בבד החוצה – על עולם התורה, על הציבוריות הישראליות ועל הורי המשרתים בצבא. נאה הוא דרש, ונאה קיים. ובימינו, הרבנים הצבאיים מחוברים בכל הווייתם לחיי היחידה. הם נוטלים חלק באימונים ובתרגילים, במבצעים ובמלחמות. הם אף נושאים דברים בטקסים צבאיים כדי לחזק את הרוח, ומשמשים כתובת לפניות (אישיות וכלליות) מצד אנשי היחידה בסדיר, בקבע ובמילואים.
לרבנות הצבאית נועד תפקיד רב-אחריות במימוש מטרות צה"ל. התנאי היסודי לכך הוא הכרת אופי היחידה ועיסוקיה המבצעיים. רק בזכות המעורבות המלאה של הרב הצבאי בנעשה ביחידתו, הוא יכול לחוות דעה הלכתית כפי שמצופה ממנו. דמותו הייחודית של הרב שלמה גורן זצ"ל מוסיפה לשמש בעבורנו מגדלור ומצפן. פועלו המסועף לאורך עשרות שנים מאיר את דרכנו. בעקבותיו נצעד, ואת זכרו ננצור בקרבנו לעד. תהא נשמתו צרורה בצרור חיינו.