מדרש "בנות צלפחד – בנות דמותה של מרים הנביאה"

נוסח המדרש

בְּנוֹת צְלָפְחָד; מַחְלָה, נֹעָה, חָגְלָה, מִלְכָּה וְתִרְצָה, חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ, דַּרְשָׁנִיּוֹת הָיוּ וְצִדְקָנִיּוֹת הָיוּ, וּבְנוֹת דְּמוּתָהּ שֶׁל מִרְיָם הַנְּבִיאָה הָיוּ, וְנִקְרְאוּ עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁחָמֵשׁ בְּנוֹת צְלָפְחָד הֵן כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְתוֹרָה נִתְּנָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם.

חַכְמָנִיּוֹת הָיוּ, דַּרְשָׁנִיּוֹת הָיוּ וְצִדְקָנִיּוֹת הָיוּ כְּמוֹ מִרְיָם, כֵּיצַד?

מִרְיָם חֲכָמָה הָיְתָה שֶׁהִתְנַבְּאָה בְּיַלְדוּתָהּ כִּי עָתִיד אָבִיהָ לְהוֹלִיד בֵּן שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְרָאֵל, וְאֵין הַנְּבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא עַל אָדָם חָכָם, וּמִרְיָם אַחַת מִמַּנְחִילֵי הַתּוֹרָה הָיְתָה. וְעוֹד אָמְרוּ: מִרְיָם הִיא 'פּוּעָה' (שמות א, טו), מֵהַמְּיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת, וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱ-לֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים' (שם שם, כא), וּמָה שָׂכָר נָטְלוּ? יֵשׁ אוֹמְרִים: יוֹכֶבֶד, הִיא 'שִׁפְרָה' (שם שם, טו), נָטְלָה בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּלְוִיָּה, וּמִרְיָם נָטְלָה בָּתֵּי מַלְכוּת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: יוֹכֶבֶד נָטְלָה בָּתֵּי כְּהֻנָּה וּמַלְכוּת, וּמִרְיָם נָטְלָה חָכְמָה שֶׁהֶעֱמִידָה אֶת בְּצַלְאֵל וְזָכָה לְחָכְמָה וּבִינָה, וְיָצָא מִמֶּנּוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ.

מִרְיָם דַּרְשָׁנִית הָיְתָה שֶׁהַתּוֹרָה נִתְּנָה עַל יְדֵי מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וְהֵם רִבּוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת בְּיִשְׂרָאֵל, וְהָיְתָה מִרְיָם מוֹשֶׁכֶת לֵב יִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָתָהּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְהָעָם כֻּלּוֹ נוֹעַץ בָּהּ. וּמִרְיָם הָיְתָה מְלַמֶּדֶת הַנָּשִׁים וּמוֹרָה לָהֶן דִּקְדּוּקֵי נָשִׁים בְּטֻמְאוֹת וּבְטָהֳרוֹת. וְעוֹד זֹאת, וַתָּבֹאנָה כָּל הַנָּשִׁים נְשֵׁי הֶחָיִל לְאָהֳלָהּ לִלְמֹד מִמֶּנָּה דַּעַת עֶלְיוֹן, וּלְעֵת עֶרֶב בְּשׁוּבָן אֶל בֵּיתָן הָיְתָה כָּל אִשָּׁה מְסַפֶּרֶת עִם בַּעְלָהּ אֶת אֲשֶׁר שָׁמְעָה מִפִּי מִרְיָם, וְהָיוּ הֵם דָּנִים בִּדְבָרֶיהָ.

מִרְיָם צִדְקָנִית הָיְתָה שֶׁמֵּתָה מִיתַת נְשִׁיקָה כְּמשֶׁה אֲדוֹן הַנְּבִיאִים וּכְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וְהִיא אַחַת מִשִּׁבְעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא שָׁלַט בָּהֶם רִמָּה. וְאָמְרוּ: 'חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ' (משלי יד, א), זוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלשָׁה צַדִּיקִים: מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּשְׁלָשְׁתָּם זָכוּ לְשַׁמֵּשׁ אֶת יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשוּ פַּרְנָסִים לְיִשְׂרָאֵל. וְעוֹד אָמְרוּ כִּי מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שְׁלוֹשָׁה אַחִים עֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, נִסְתַּלְּקוּ וְנִקְבְּרוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁיִּשְׂרָאֵל עֲתִידִים הָיוּ לְהִמָּצֵא בָּהֶם בְּסַכָּנָה, וְהִקְדִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רְפוּאָה לְמַכָּה כְּדֵי שֶׁזְּכוּתָם תָּגֵן עֲלֵיהֶם וְתַצִּילֵם.

וּבְּנוֹת צְלָפְחָד שֶׁנִּקְרְאוּ כֻּלָּן עַל שֵׁם מַעֲשֶׂיהָ שֶׁל מִרְיָם הַנְּבִיאָה, כֵּיצַד?

'מַחְלָה' אֵלּוּ הַמְּיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת שִׁפְרָה וּפוּעָה – הֵן יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם – שֶׁהָיוּ מְחַלּוֹת פְּנֵי אֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּמִתְפַּלְּלוֹת שֶׁיֵּצֵא הַוְּלַד לְשָׁלוֹם.

דָּבָר אַחֵר: 'מַחְלָה' לְשׁוֹן 'מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם' (שיר השירים ז, א), זוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁשּׁוֹרְרָה עַל יַם סוּף, כַּמְפֹרָשׁ לְּהַלָּן.

דָּבָר אַחֵר: 'מַחְלָה' לְשׁוֹן מְחִילָה. זוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁחָטָאָה בְּדִבּוּרָהּ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא' (קהלת ז, כ), וְהִיא פָּרְעָה אֶת עוֹנְשָׁהּ וְנִמְחָה וְנִמְחָל עֲוֹנָהּ, וְשָׁבָה לְהַנְהִיג אֶת הָעָם כְּבָרִאשׁוֹנָה.

וְכֵן 'מַחְלָה' לְשׁוֹן 'חֶלְאָה' (דברי הימים א' ד, ה-ז) היא מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁהָיְתָה אֵשֶת כָּלֵב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וּלְאַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ הָיוּ שְׁתֵּי נָשִׁים חֶלְאָה וְנַעֲרָה' (שם שם, ה), וְאָמְרוּ: 'אַשְׁחוּר' הוּא כָּלֵב, וְ'חֶלְאָה' הִיא 'נַעֲרָה' הִיא מִרְיָם. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ 'חֶלְאָה' וְ'נַעֲרָה'? שֶׁחָלְתָה וְנִעֲרָהּ מֵחָלְיָהּ, וְהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַעֲרוּתָהּ, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְרַפְּאָה יָלְדָה לוֹ בָּנִים.

'נֹעָה' זוֹ מִרְיָם אֲשֶׁר כֵּיוָן שֶׁבִּקְשָׁה בַּת פַּרְעֹה מֵינִיקוֹת מִצְרִיּוֹת לְהָנִיק אֶת מֹשֶׁה וְלֹא יָנַק מֵהֶן, אָמְרָה לָהּ מִרְיָם: 'הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד' (שמות ב, ז), וְהָלְכָה הִיא בִּזְרִיזוּת לִקְרֹא לְאִמָּהּ לְהָנִיקוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד' (שם שם, ח).

דָּבָר אַחֵר: 'נֹעָה' זוֹ מִרְיָם שֶׁלָּקְחָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ עַל שְׂפַת הַיָּם, וַתֵּצֶאנָה כָּל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, וַיָּחוֹגּוּ וַיָּנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר מֵרֹב שִׂמְחָה, וַעֲלֵיהֶן הַכָּתוּב אוֹמֵר 'מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם' (שיר השירים ז, א).

'חָגְלָה' לְשׁוֹן גָּלוּת וְעִקַּר שִׁעְבּוּדָם שֶׁל יִשְֹרָאֵל בְּמִצְרַיִם הָיָה שְׁמוֹנִים וְשֵׁשׁ שָׁנִים מִשָּׁעָה שֶׁנּוֹלְדָה מִרְיָם. וְהֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלשָׁה גּוֹאֲלִים; מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת שֶׁגָּזַר פַּרְעֹה. הֶעֱמִיד אֶת מִרְיָם עַל שֵׁם גְּזֵרַת 'וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם' (שמות א, יד), הֶעֱמִיד אֶת אַהֲרֹן עַל שֵׁם גְּזֵרַת 'אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ' (שם שם, טז), וְהֶעֱמִיד אֶת מֹשֶׁה עַל שֵׁם גְּזֵרַת 'כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ' (שם שם, כב).

דָּבָר אַחֵר: 'חָגְלָה' לְשׁוֹן גִּלּוּי, לְשׁוֹן נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה' אֱ-לֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים' (עמוס ג, ז). זוֹ מִרְיָם שֶׁאָמְרָה לְאָבִיהָ 'סוֹפְךָ אָתָּה מוֹלִיד בֵּן שֶׁמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרַיִם'. וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. 'וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן... וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלשָׁה יְרָחִים. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ' (שמות ב, א-ג). נָזַף בָּהּ אָבִיהָ וְאָמַר לָהּ: 'בִּתִּי, הֵיכָן נְבוּאָתֵךְ'. וּמִרְיָם עוֹדֶנָּה מַחֲזֶקֶת בִּנְבוּאָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ' (שם שם, ד), וְאֵין יְצִיבָה אֶלָּא נְבוּאָה. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם וְעָמְדוּ עַל הַיָּם הִכִּירוּ כָּל יִשְׂרָאֵל כִּי נְבוּאָתָהּ נְבוּאַת אֱמֶת הָיְתָה.

דָּבָר אַחֵר: 'חָגְלָה' לְשׁוֹן גִּילָה וְרִנָּה. זוֹ מִרְיָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו' (תהילים קה, מג), 'בְּחִירָיו' אֵלּוּ הֵם מֹשֶׁה, אַהֲרֹן וּמִרְיָם.

דָּבָר אַחֵר: 'חָגְלָה' אַל תִּקְרֵי 'חָגְלָה' אֶלָּא 'חַג לָהַ''. זוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲשֶׁר בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְלֵילֵי יָמִים טוֹבִים בָּאוֹת נִשְׁמוֹת הַנָּשִׁים הַצִּדְקָנִיּוֹת שֶׁל דּוֹר הַמִּדְבָּר לְהֵיכָלָהּ שֶׁבְּגַן עֵדֶן, וּמִתְעַסְּקוֹת עִמָּהּ בִּידִיעַת אֲדוֹן עוֹלָם.

'מִלְכָּה' לְשׁוֹן הֲלִיכָה, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָלְכָה בִּזְרִיזוּת לִקְרֹא לְיוֹכֶבֶד אִמָּהּ לְהָנִיק אֶת מֹשֶׁה.

דָּבָר אַחֵר: 'מִלְכָּה' לְשׁוֹן הֲלִיכָה, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהַדְּגָלִים הָיוּ נוֹסְעִים, לֹא הָיוּ נוֹסְעִים עַד שֶׁמִּרְיָם מְקַדֶּמֶת לִפְנֵיהֶם.

דָּבָר אַחֵר: 'מִלְכָּה' לְשׁוֹן מַלְכוּת, זוֹ מִרְיָם שֶׁנָּטְלָה בָּתֵּי מַלְכוּת.

דָּבָר אַחֵר: 'מִלְכָּה' לְשׁוֹן 'מֶלֶךְ' שֶׁהָיְתָה מִרְיָם אָחִיהָ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהָיָה מֶלֶךְ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: 'וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ' (דברים לג, ה). וְעוֹד, שֶׁהָיְתָה מִרְיָם שָׁוָה לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן בִּגְדֻלָּה שֶׁשְּׁלָשְׁתָּם הָיוּ פַּרְנָסִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל.

'תִרְצָה' לְשׁוֹן רִיצָה, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָלְכָה בִּזְרִיזוּת לִקְרֹא לְאִמָּהּ.

דָּבָר אַחֵר: 'תִרְצָה' לְשׁוֹן 'רָצוֹא וָשׁוֹב', זוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁהַבְּאֵר הָיְתָה עוֹלָה בִּזְכוּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַפַּיְטָן: 'לְרַגְלָהּ רָצָה עֲלוֹת וָרֶדֶת בְּאֵר מָיִם'.

דָּבָר אַחֵר: 'תִרְצָה' לְשׁוֹן רִצּוּי, זוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה שֶׁחָטָאָה וְנִרְצָה עֲוֹנָהּ.

דָּבָר אַחֵר: 'תִרְצָה' לְשׁוֹן רָצוֹן, שֶׁהָיְתָה מִרְיָם מוֹשֶׁכֶת לֵב יִשְׂרָאֵל בְּחָכְמָתָהּ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

מראי מקום למקורות

בְּנוֹת צְלָפְחָד...וְתִרְצָה – בנות צלפחד ופרשתן מוזכרות במקומות הבאים בתנ"ך: במדבר כו, כט-לד, נב-נו; כז, א-יא; לו, א-יג; יהושע יז, א-ד. פירוט שמותיהן מובא ארבע פעמים: במדבר כו, לג; כז, א; לו, יא; יהושע יז, ג. סדר אזכורן בשתי ההופעות הראשונות בספר במדבר ובספר יהושע הוא: מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה, וסדר זה ננקט במדרש החדש. בבמדבר לו, יא נמנית תרצה שנייה ונועה אחרונה.

חַכְמָנִיּוֹת...וְצִדְקָנִיּוֹת הָיוּ – בבא בתרא קיט ע"ב.

שֶׁחָמֵשׁ...חוּמְשֵׁי תוֹרָה – רעיון זה הוא פרי יצירתי.

וְתוֹרָה...וּמִרְיָם – דברים רבה, ז, ח, דפוס ווילנא, קיד ע"ב; דברים רבה, מהדורת ליברמן, כי תבא, ח, עמ' 111.

מִרְיָם חֲכָמָה...אֶת יִשְרָאֵל – ראו בין היתר מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, מסכתא דשירה, פרשה י, מהדורת הורוביץ, עמ' 151; סוטה יב ע"ב–יג ע"א.

וְאֵין הַנְּבוּאָה...חָכָם – שבת צב ע"א.

וּמִרְיָם...מִמַּנְחִילֵי הַתּוֹרָה – ראו להלן.

מִרְיָם הִיא פּוּעָה – ראו בין היתר ספרי במדבר, בהעלתך, מהדורת כהנא, עח, עמ' 191; סוטה יא ע"ב; שמות רבה, א, יג, מהדורת שנאן, עמ' 56–58 (מקבילות ראו שם).

יוֹכֶבֶד הִיא שִׁפְרָה – ראו שם.

יֵשׁ אוֹמְרִים...בָּתֵּי מַלְכוּת – סוטה יא ע"ב; ספרי במדבר, שם, עמ' 191–192.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים...דָּוִד הַמֶּלֶךְ – שמות רבה, מ, א, דפוס ווילנא, סז ע"ב; שם, מח, ד, עח ע"ג–ע"ד.

מִרְיָם דַּרְשָׁנִית הָיְתָה...וּמִרְיָם – ראו לעיל, ההערה למילים 'וְתוֹרָה...וּמִרְיָם'.

וְהֵם רִבּוּ...בְּיִשְׂרָאֵל – סדר אליהו זוטא, ג, מהדורת איש שלום, עמ' 177.

וְהָיְתָה מִרְיָם מוֹשֶׁכֶת...נוֹעַץ בָּהּ – ראו רבינו לוי בן גרשום (רלב"ג), פירושי התורה, במדבר כ, ב, מהדורת לוי, עמ' קיא.

וּמִרְיָם...מְלַמֶּדֶת הַנָּשִׁים – ספרי זוטא, יב, יב, מהדורת הורוביץ, עמ' 277.

וּמוֹרָה...וּבְטָהֳרוֹת – 'מדרש "אשת חיל" לרב משה בירב יוסף אלבלידה', מהדורת צבי מאיר רבינוביץ, בתוך: מצפונות יהודי תימן, בעריכת שמעון גרידי, תל-אביב–יפו התשכ"ב, עמ' 213.

וַתָּבֹאנָה...בִּדְבָרֶיהָ – פירוש במדבר רבה לר' יצחק בן ידעיה, כתב יד בית המדרש לרבנים באמריקה Mic. 5028, 17 ע"א [למדרש שלפיו הבאר בזכות מרים שאמרה שירה על הים (במדבר רבה, א, ב, דפוס ווילנא, ב ע"ב)]. וראו המאמר פרי עטי 'הוראת התורה על ידי מרים', הצופה, סופרים וספרים, ט"ז במרחשוון תשס"ב, עמ' 11–12.

מִרְיָם צִדְקָנִית...וּכְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן – בבא בתרא יז ע"א; שיר השירים רבה, א, ב, ה, דפוס ווילנא, ה ע"ב.

אַחַת מִשִּׁבְעָה...בָּהֶם רִמָּה – בבא בתרא, שם; מסכת דרך ארץ, בתוך: מסכתות דרך ארץ, א, יז, מהדורת היגר, עמ' 67–68. והשוו עם הרשימות במסכת כלה רבתי, ג, כב, מהדורת היגר, עמ' 245–246 ובמסכת יראת חטא (נוסח א), פרק א, בתוך: מסכתות זעירות, מהדורת היגר, עמ' 74.

חַכְמוֹת נָשִׁים...פַּרְנָסִים לְיִשְׂרָאֵל – מדרש משלי, פרשה יד, מהדורת וויסאצקי, עמ' 109–110.

וְעוֹד אָמְרוּ...וְתַצִּילֵם – זוהר, חוקת, קפג ע"א; רבנו בחיי, במדבר כ, כח, מהדורת שוול, עמ' קנ.

מַחְלָה אֵלּוּ הַמְּיַלְּדוֹת...לְשָׁלוֹם – שמות רבה, א, טו(3), מהדורת שנאן, עמ' 61–62. ועיינו עוד ר' מרדכי הכהן, שפתי כהן, ויניצייא השס"ה, שמות א, יד, עא ע"ד–עב ע"א.

מַחְלָה לְשׁוֹן מַה תֶּחֱזו...כַּמְפֹרָשׁ לְּהַלָּן – ראו בהמשך בסמוך הדרשה השנייה של השם 'נֹעָה'.

מַחְלָה לְשׁוֹן מְחִילָה...כְּבָרִאשׁוֹנָה – עיינו המאמר פרי עטי, '"שלח לך אנשים": למה לא מרגלות?', אתר כיפה, כ"א בסיוון התשע"ז. ועיינו אף רבנו בחיי, שמות, לב, יט, מהדורת שוול, עמ' שלה–שלו, המציין כי 'החכמים עשו במדרשם: "מחולות", מלשון מחילה', אולם מקור דבריו לא נהיר. וכן ראו כלי יקר, שמות טו, כ, לובלין שס"ב, נח ע"ב.

מַחְלָה לְשׁוֹן חֶלְאָה...יָלְדָה לוֹ בָּנִים – שמות רבה, א, יז, מהדורת שנאן, עמ' 65–68; סוטה יב ע"א.

נֹעָה זוֹ מִרְיָם...בִּזְרִיזוּת – סוטה יב ע"ב; שמות רבה, א, כה(2), מהדורת שנאן, עמ' 81.

נֹעָה זוֹ מִרְיָם...וּבִמְחוֹלוֹת – ראו שמות טו, כ-כא.

וַיָּחוֹגּוּ...כַּשִּׁכּוֹר – ראו תהילים קז, כז; תוספות חגיגה י ע"ב, ד"ה 'חוגו חגא': 'י"מ [=יש מפרשים] לשון מחולות כמו "יחוגו וינועו כשכור"'.

וַעֲלֵיהֶן...הַמַּחֲנָיִם – רבנו אלעזר מוורמייזא, הגדה של פסח ושיר השירים, מהדורת הרשלר, עמ' רמא. ועיינו קטע ההושענא להושענא רבה, 'לְמַעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנָיִם', המוסב על מרים והנשים בהושענא 'לְמַעַן תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו' המיוחס לר' אלעזר הקליר, בתוך: מחזור סוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, מהדורת גולדשמידט, עמ' 192–197. וראו בהרחבה המאמר פרי עטי '"לְמַעַן נְבִיאָה מְחוֹלַת מַחֲנָיִם": מרים בפיוטי סוכות ובהושענות', ידע עם, לד-לה (תשס"ט), עמ' 63–73.

חָגְלָה לְשׁוֹן גָּלוּת...שֶׁנּוֹלְדָה מִרְיָם – פסיקתא דרב כהנא, החדש הזה, ט, מהדורת מנדלבוים, עמ' 93–94, ומקבילות.

וְהֶעֱמִיד...תַּשְׁלִיכֻהוּ – שמות רבה, כו, א, דפוס ווילנא, מז ע"ג–ע"ד.

חָגְלָה לְשׁוֹן גִּלּוּי...אֶלָּא נְבוּאָה – מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח, מסכתא דשירה, פרשה י, מהדורת הורוביץ, עמ' 151, ומקבילות.

וּבְשָׁעָה שֶׁיֵּצְאוּ...אֱמֶת הָיְתָה – ראו ר' מרדכי הכהן, שפתי כהן, ויניצייא השס"ה, שמות טו, כ, צה ע"ד.

חָגְלָה לְשׁוֹן גִּילָה וְרִנָּה...וּמִרְיָם – רבנו יהודה ב"ר יקר, פירוש התפלות והברכות, מהדורת ש' ירושלמי, מהדורה שנייה, ירושלים תשל"ט, חלק ראשון, עמ' קח; שם, עמ' פד.

חָגְלָה אַל תִּקְרֵי...אֲדוֹן עוֹלָם – זוהר, שלח לך, קסג ע"א.

מִלְכָּה לְשׁוֹן הֲלִיכָה...בִּזְרִיזוּת – ראו לעיל, ההערה לקטע 'נֹעָה זוֹ מִרְיָם...בִּזְרִיזוּת'.

מִלְכָּה לְשׁוֹן הֲלִיכָה...מְקַדֶּמֶת לִפְנֵיהֶם – ספרי דברים, כי תצא, רעה, מהדורת פינקלשטין, עמ' 294.

מִלְכָּה לְשׁוֹן מַלְכוּת...בָּתֵּי מַלְכוּת – סוטה יא ע"ב; ספרי במדבר, בהעלתך, עח, מהדורת כהנא, עמ' 191–192.

מִלְכָּה לְשׁוֹן מֶלֶךְ...מֶלֶךְ – מדרש תנאים על ספר דברים, מהדורת הופמן, לג, ה, עמ' 213; ויקרא רבה, לא, ד, מהדורת מרגליות, עמ' תשכא, ומקבילות נוספות. התפיסה לפיה משה רבנו היה בגדר 'מלך' מופיעה במקורות רבים בספרות חז"ל.

שֶׁהָיְתָה מִרְיָם שָׁוָה...לְיִשְׂרָאֵל – 'מדרש אספה', בתי מדרשות, מהדורת ורטהימר, כרך ראשון, עמ' ריב.

תִרְצָה לְשׁוֹן רִיצָה...לְהָנִיק אֶת מֹשֶׁה – שמות ב, ז-ח; סוטה יב ע"ב; שמות רבה, א, כה(2), מהדורת שנאן, עמ' 81.

תִרְצָה לְשׁוֹן רָצוֹא וָשׁוֹב...בִּזְכוּתָהּ – תוספתא, סוטה, מהדורת ליברמן, כ"י ווינא וערפורט, יא, א-ב, עמ' 217, ומקבילות רבות.

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַפַּיְטָן...בְּאֵר מָיִם – ראו פיוט ההושענא להושענא רבה 'לְמַעַן תָּמִים בְּדוֹרוֹתָיו', המיוחס לר' אלעזר הקליר, שנזכר לעיל, ההערה לקטע 'וַעֲלֵיהֶן...הַמַּחֲנָיִם', והמאמר פרי עטי המוזכר שם.

תִרְצָה לְשׁוֹן רִצּוּי...עֲוֹנָהּ – ראו לעיל, ההערה לקטע 'מַחְלָה לְשׁוֹן מְחִילָה...כְּבָרִאשׁוֹנָה'.

תִרְצָה לְשׁוֹן רָצוֹן...לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא – ראו לעיל, ההערה לקטע 'וְהָיְתָה מִרְיָם מוֹשֶׁכֶת...נוֹעַץ בָּהּ'.