חלקם היו חמש שנים בחו"ל וחלקם שנתיים, חלקם מורים בבתי ספר וחלקם רבני קמפוסים וקהילות, חלק באירופה וחלק בדרום אמריקה, ועכשיו כולם חזרו לישראל. 11 משפחות השליחים, חזרו מרחבי העולם משליחות אליה יצאו מטעם מכון שטראוס-עמיאל מבית רשת אור תורה סטון, המכשיר רבנים ומחנכים לשמש בתפקידי רבנות, חינוך והנהגה בתפוצות. השבוע נפגשו חלק מהזוגות בגוש עציון, ודיברו על השנים שחלפו, על האתגרים שעמדו בפניהם ועל החוויות שנשארו איתם.
את הערב פתח הרב אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס-עמיאל מבית רשת אור תורה סטון: "בשליחות יש ערך ליציאה ויש ערך לחזרה. השליחות היא מסע, מסע שאתה יוצא אליו ולא חוזר אותו הדבר. וכך גם האנשים שפגשתם בשנותיכם שם, הם היו משהו אחד ובסיום השנים הפכו לאחרים. השנה אנו מציינים 20 שנה למכון שטראוס עמיאל, ואנו מאוד נרגשים שגם אתם לקחתם חלק במסע שלנו".
הרב כתריאל ברנדר, נשיא רשת אור תורה סטון: "לפני שבועות ספורים עליתי לארץ מארצות הברית. אני מכיר את הקהילות בתפוצות ואת המשמעות של שליחי שטראוס-עמיאל בתוך הקהילה. בקהילות בהן הייתם, טבוע עכשיו ה-DNA שלכם, מאות פעולות קטנות וגדולות, מאמצים שעשיתם ושיישארו שם לכל החיים, בכל הזמנים. עכשיו שחזרתם לארץ, אנו מאמינים שאת התובנות שאספתם שם, נראה גם בעשייה ובתרומות מדהימות שתתרמו לחברה כאן".
שליחי אור תורה סטון שחזרו מניו ג'רזי, שמפיין, ברוקלין ושיקאגו שבארצות הברית, מטורונטו שבקנדה, מלידס שבאנגליה, וממונטווידאו שבאורוגוואי, היו נרגשים מאוד, ואחד השליחים אפילו הגיע מבית החולים לאחר לידת בנו. בסיום סבב קצר בו כל אחד מהזוגות סיפר מאיפה הוא חזר ומה הם עושים עכשיו בארץ, השליחים החלו לשתף באתגרים השונים שעברו, בהם זוגיות, המחסור בימי ראשון חופשיים, חינוך הילדים ועוד.
"פתאום אתה מגיע לשם ואתה מגלה המון פתיחות כלפי אנשים, אתה רואה את הבפנים שלהם ולא ישר מקטלג אותם לפי מגזרים או רמה דתית. הם פשוט יהודים", אמרה בהתרגשות אביטל, שחזרה מניו ג'רזי. ישראל, שחזר מטורונטו המשיך: "יש בשליחות הרבה בונוסים, הרבה זוהר, אבל גם המון קשיים שלעיתים אתה שואל את עצמך מה בעצם הביא אותי לכאן. ואז, ברגע אחד, במילה אחד שאחד מהקהילה זורק, במעגל שירה אחד, אתה מבין למה אתה כאן, למה באת, וקשה לתאר את התחושות האלו במילים".
החוויות החיוביות לא הסתירו גם את הקשיים שעולים בתחזוק הזוגיות: "השליחות היא אתגר לזוגיות, אתה בקשר מאוד אינטנסיבי וצמוד גם בעבודה וגם בבית, אבל היא גם חיזוק עצום", סיפר חיים. "יש דברים שלא ידעתי על אשתי לפני, צדדים שלא הכרתי ופתאום ראיתי בשליחות. את העמידה שלה, את היותה מורה ברוח ואת הכוחות העצומים שיש בה".
במהלך השנים, נתקלו השליחים גם באירועים אנטישמיים המתרחשים לא אחת באוניברסיטאות ברחבי העולם. דוד, אחד מרבני הקמפוסים סיפר: "יש הרבה דעות על מדינת ישראל בקמפוסים בארה"ב, המון שנאה. אבל יותר מהכל, יש המון בלבול. העבודה שם עוד רבה, צריך יותר הסברה, צריך לבנות את הקשר עם הארץ ולהראות מהי יהדות. את זה הם לא פוגשים מספיק, ולכן לא יודעים מהי ישראל באמת".
השליחים הדגישו שוב ושוב שיש משמעות להכנה כשיוצאים לשליחות, ושהיא צריכה להיות ממוקדת ולעסוק באתגרים שיש לקהילות היהודיות בכל מקום ומקום לכשעצמו: "אפשר לחלק את החיים לתקופה שלפני השליחות ותקופה שלאחריה. ההכנה לשליחות חשובה ביותר. קיבלנו הרבה ובלעדיה אני לא חושב שיכולנו לצאת לשנים האלו ולעבור אותן כמו שהן עברו. יש משמעות לקבוצת ההכנה, לחיזוקים ולתמיכה. קיבלתי בהכנה הזו נשמה".
"התחושה הזו שחזרתי לארץ אבל הרבה יהודים עדיין שם, מאוד חזקה" סיכם השליח דוד, "השליחות צריכה בעצם להיות שליחות ארוכת טווח, לא רק של זוג או עשרה, אלא של כל עם ישראל. המשימה לא הושלמה".
הרב בירנבוים, המכונה גם 'רב עולמי', אמר בסיום הערב: "זוהי שליחות לא לשנים, כי אם לחיים. השליחות היא לא רק למספר השנים שיצאתם או במספר האנשים בהם נגעתם, אלא היא שליחות שנשארת לחיים שלמים, משאירה חותם עמוק ומשמעותי עבור כולם".