"שיחת בירור עם התראה": המלצת בג"ץ לשקד נגד הרב אליהו

בדיון בנושא עתירה שהוגשה על ידי התנועה הרפורמית נגד הרב שמואל אליהו, על התבטאויותיו השונות, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת על התנהלות שרת המשפטים בסוגיה, "אולי השרה צריכה לשקול צעדים אחרים?"

חדשות כיפה משה ויסטוך 23/10/18 17:49 יד בחשון התשעט

"שיחת בירור עם התראה": המלצת בג"ץ לשקד נגד הרב אליהו
הרב שמואל אליהו, צילום: אלישמע סנדמן

על רקע התבטאויותיו האחרונות של רב העיר צפת, הרב שמואל אליהו, חודש אתמול (שני) בבג"ץ הדיון בנושא עתירת המרכז הרפורמי נגדו, במהלכו המליצו השופטים לשרת המשפטים איילת שקד להחמיר עם הרב.

באת כוחו של המרכז הרפורמי לדת ומדינה, עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, אמרה בדיון  כי הסיבה שקראו לחידוש הדיון היא שהרב אליהו לא חדל מלהתבטא בנושאים שונים למרות ששקד קיימה עימו שיחת הבהרה.

לדבריה, הרב "התבטא הרבה התבטאויות שיש בהם הסתה לציבורים שלמים. שרת המשפטים לא נענתה כלל ובקיץ החליטה שלא להעמיד לדין משמעתי והסתפקה בשיחת הבהרה בטלפון ב-2017. כפי שרואים, ההתבטאויות מראשית 2018 ועד היום נמשכו וההבהרה לא הועילה".

השופט עופר גרוסקופף, שהיה חלק מהרכב השופטים שכלל גם את נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות והשופט יצחק עמית, הסכים עם הדברים וציין כי " יש פה עתירה על התבטאויות שהיו בעבר, וממשיכות פחות או יותר באותו כיוון וזה לא יכול לשחק לעניין זה וצריך לקבל החלטה שלוקחת בחשבון את המכלול".

אסתר חיות

אסתר חיותצילום: פלאש 90

בשנת 2016 עתר המרכז הרפורמי לדת ומדינה נגד הרב אליהו, בדרישה להעמיד את רב העיר צפת לדין, לאחר שורת דברים שאמר בנושאים שונים כמו השכרת דירות לערבים, להט"בים ועוד. בעקבות העתירה נדרשה שרת המשפטים לנמק מדוע היא לא תעמיד לדין את הרב.

לבסוף הוחלט במשרד המשפטים כי אין כל עילה להעמדה לדין וכי שקד תקיים עם הרב שיחת הבהרה בנושא, שאכן התקיימה בסוף שנת 2017. הדיון אתמול התנהל על רקע טענות לשורת התבטאויות נוספות של הרב מאז שיחת הבהרה.

נציג המדינה, עו"ד יובל רויטמן, סבר בדיון אתמול כי אין מקום לשינוי בעמדת השרה, "החלטה קודמת שהתקבלה על ידי השרה, התייחסה למכלול התבטאויות של הרב, עשרות, ההחלטה התייחסה לטעמים השונים בגינם ניתנה המלצה מדוע אין מקום להעמידו לדין משמעתי וחשבו כי השרה תנהל איתו שיחת הבהרה. לאחר מכן היו פניות נוספות והתקבלה החלטה נוספת המתבססת על ההחלטה המקורית".

השופטת חיות ניסתה לחדד את דברי חברה ותהתה "האם אין משמעות להצטברות הדברים ולהיקפם והכל סביב אותם נושאים", וכי אם "זה נופל על אוזניים ערלות והכל נמשך, השאלה האם לכמות ההתבטאויות אין משמעות שיכולה לשנות את ההחלטה". השופט גרוסקופף אף הציע, "אולי השרה צריכה לשקול צעדים אחרים?".

שרת המשפטים איילת שקד

שרת המשפטים איילת שקדצילום: פלאש 90. יונתן סינדל

חיות אף מתחה ביקורת על התנהלות השרה שקד ואמרה לעו"ד רויטמן כי "אם אדוני היה אומר למשל היות והיתה שיחה בדצמבר 2017, כמעט שנה, והרב לא הפיק את הנדרש מאותה שיחה טלפונית. יכול להיות שאם אדוני היה אומר ששרת המשפטים מתכוונת לקרוא לו לשיחה נוקבת יותר, ולהזהיר שאם הדבר יימשך היא תשקול העמדה לדין וכד', יתכן שזה צעד אחר לפני נקיטה בהליך על פי החוק. אבל גם את זה אתם לא אומרים, אתם אומרים שזה חופש הביטוי ומקביל לאמות מידה של נבחרי ציבור ולכן הוא יכול להמשיך כרצונו. הכל סב סביב אותם 3 נושאים ואין פה חידוש. השאלה היחידה מה המשקל של הצטברות הדברים והמשכם למרות שיחת ההבהרה".

בהמשך הוסיפה כי "הפעם אולי לא כדאי שזה יהיה בטלפון, אולי שיחת בירור ממש עם התראה וכד'. עושה רושם כי אותה שיחה טלפונית לא הטביעה חותמה על הנוגע בדבר". על זה השיב נציג המדינה כי "זה דבר שנעלה אותו לקראת ההחלטה הנוספת.

מלשכת הרב אליהו נמסר בתגובה כי:

1.    עתירה זו אינה העתירה הראשונה שמגישה 'האגודה לזכויות האזרח' עם התנועה הרפורמית שחרטה על דגלה 'פלורליזם', כל העתירות עוסקות בניסיון למנוע מהרב אליהו ומרבנים נוספים את חופש דיבור. הדיון בפני בית המשפט הוא הערך שנקרא "חופש הדיבור". האם הוא שמור רק לאליטות של האקדמיה העיתונות והאומנים או שהוא נכס בסיסי של כל אדם במדינה דמוקרטית, גם של רבנים. 
2.    העתירה של האגודה לזכויות האזרח היא נסיון לומר שלרבנים אין חופש דיבור כמו לכל שאר האמנים, השדרנים, המרצים באוניברסיטאות, וכל אנשי השמאל שמקבלים את משכורתם מקופת המדינה בדיוק כמו הרב. 
3.    העותרת בתיק זה כתבה על חופש הדיבור של אנשי רוח: 
"מחקר, לימוד והוראה בכל תחומי הרוח האנושית, שאין עליהם אזיקים - מרוממים את הפרט בחברה ועמו את החברה כולה". 
4.    לדעתה של אותה אגודה "חופש הביטוי" צריך לחול גם על מקרים של התבטאויות קשות: 
"כמו חופש הביטוי כך גם החופש האקדמי נבחן ב"מקרים קשים" ולא בעת השמעת דברים שבלב הקונצנזוס".
5.    גם על חופש האומנות בקולנוע ותיאטרון נאמר על ידי אותה אגודה: 
"תפקידם של הקולנוע והתיאטרון הוא לעסוק בסוגיות רגישות ומעוררות מחלוקת ולעודד חשיבה ביקורתית. אין זה מתפקידם לעודד את הלגיטימציה של המדינה או לשמור על תדמיתם של חיילי צה"ל". 
6.    מתשובת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נראה כי דעתה זו של האגודה על חופש הביטוי הייתה מקובלת גם על היועץ המשפטי לממשלה. באמצעות המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר יצאה ממנו הוראה לשרת התרבות מירי רגב כי אסור למדינה לשלול תקציבים מתאטרון שמתבטא התבטאויות קשות בסוגיות רגישות ומעוררות מחלוקת שמעודדות חשיבה ביקורתית. 
7.    לדעתו של היועץ באמצעות גברת דינה זילבר אסור למדינה למנוע מהתאטרון הזה תקציבים ואסור למדינה כלל לבחון את התוכן של ההצגות שמוצגות בבתי התאטרון השונים. וכך כתבה: 
"מדובר בהצטברות מדאיגה של מקרים המעבירים מסר בעייתי כי פעילותם של מוסדות התרבות והיוצרים נבחנת כל העת תחת עינה הפקוחה של המדינה, כי הם נתונים לפיקוח וניטור מתמידים מטעם השלטון, בחינה היורדת לשורשו של חופש הביטוי. מסר זה מתעצם ביתר שאת נוכח תכיפותן של פניות אלו." 
8.    הנושאים שבהם עוסקת העתירה הזו הם הנושאים הטבעיים שבהם עוסקים רבנים. גם אם ישנם דברים נוקבים, הם לא מתקרבים לעוצמת הקושי של הנושאים שעסקו בהם אנשי האקדמיה, העיתונות והתאטרון. מדובר בדעתם של רבנים על יחסים המוסקסואלים, יחס לגיוס נשים, היתר לשמוע שירת נשים. פרשת אלאור עזריה. שריפת היערות וחקירות ראש הממשלה וביקורת על מערכת המשפט. אמירות תורניות והלכתיות שאף נידונות בשיח הציבורי תדיר, בכל כלי תקשורת. הניסיון של העותרים לחסום את הרבנים מלהתבטא בנושאים אלה עומד כעת במוקד עתירה זו. פלא איך לא רעדו הידיים לרפורמים ול"האגודה לזכויות האזרח" כשחתמו על העתירה הזאת.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן