הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר אמי“ת ”אורות שאול“, מפרסם היום (ה‘) גילוי דעת בנוגע לסוגיית גיוס בנות דתיות לצה"ל, בו הוא טוען כי הוא ”נוטה להתנגד אך לא מדובר בסוגיה הלכתית של אסור ומותר". הרב שרלו אף מותח ביקורת כלפי הדיון הציבורי בסוגיה ואומר "יש סימנים מבוהקים למחלוקת שאינה טובה- טענות עובדתיות הנאמרות ללא כל בדיקה 'כל הבנות מתדרדרות בצבא'".
במאמר שהתפרסם באתר הישיבה כותב הרב שרלו כי מאחר ש"במשך למעלה מאלפיים שנים לא הייתה לנו מדינה עצמאית... הלכות מדינה נמצאות בפרדוקס נורא: דווקא הן החשובות ביותר והכלליות ביותר, ודווקא הן סובלות מחוסר מסורת, ממקורות קלושים, ומדיון שכמעט ולא קיים. אנו נאלצים לעסוק בסוגיית שרות הבנות בצה"ל בהיקף מקורות עלוב יחסית ביחס לגודל הסוגיה. לא זו בלבד, אלא שרוב מוחלט של המקורות האלה מאפשר פרשנויות כה רבות, שאין בהן מסורת".
עוד טרם הכרעתו בסוגיה מתייחס הרב שרלו לטענות שהועלו על ידי רבנים ואומר כי נוצרה מחלוקת "שאינה טובה". לדבריו "טענות עובדתיות שנאמרות ללא כל בדיקה, וללא כל יכולת לבדוק אותן כמו "הבנות דווקא מתחזקות בצבא" או "כל הבנות מתדרדרות בצבא", האשמות שאינן עוסקות בנושא עצמו, כי אם במגמות נסתרות או באופן ניהול המחלוקת כמו "הם משקרים" או "המגמה של המאבק בבנות היא הכנסתן חזרה לכלוב ושלטון הרבנים", אי-הכרה באמת המסוימת שנמצאת גם בצד השני, והקצנה ללא צורך של עמדות הטוען עצמו; והסכנה הגדולה של התדרדרות המחלוקת לשלילת הלגיטימיות של הצד השני כי לא כל עמדה שהיא לא נכונה הופכת להיות לא לגיטימית".
עוד מתייחס הרב שרלו לטיעונים ההלכתיים שהועלו וקובע כי אלה אינם חזקים דים להכריע בסוגיה. "העובר מבחינה למדנית על המקורות המשמשים לדיון מוצא מקורות שמזכירים את דבורה כמנהיגת מלחמה, כאילו שיש בידינו להבין מה היה תפקידה הממשי, "דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה" כאילו שזה מקור הלכתי, וכאילו שהמושג "דרכה" מלמד על עמדת התורה ואינו יכול להתבאר כ"דרך הארץ" של התקופה; "לא ילבש" שזהו מקור יותר ממוקד ויותר משמעותי, אך אין בכוחו לשאת את המשא הגדול של הדיון, שימוש בטיעונים סמי הלכתיים שאין להם בסיס למשל, האמירה כי 'בת צריכה להיות או תחת רשות אביה או תחת רשות בעלה' נכונה עד גיל שתים עשרה וחצי, מכאן ואילך היא במעמד של 'בוגרת', וממילא אין לכלל זה כל נגיעה לנושא הנידון". בדבריו קובע הרב שרלו כי האפשרות לפסיקת הלכה בסוגיה - היא כמעט בלתי אפשרית.
הרב שרלו טוען כי היחס הנכון לסוגיית גיוס נשים לצה"ל הוא "לדבר בשפה הלכתית יותר 'עגולה', כי היא יותר מדויקת. לא חובה, לא איסור". הרב שרלו כותב כי לדעתו "אכן נראה מתוך המקורות שמקומה של הבת אינו בצבא" וכי הוא "נוטה לחשוב כי 'אין דרכה של אישה לעשות מלחמה' הוא עניין יותר מהותי, הכרוך באותם תחומים בהלכה שמבחינים בין גברים לנשים ולא באותם הלכתיים רבים בהלכה המשווים אישה לאיש לכל נושא שבתורה, אולם למיטב זכרוני לא נקטתי מעולם במילה 'אסור'".
הרב שרלו כותב כי הוא מביא אמון בבנות הדתיות שבוחרות לשרת בצה"ל ואף פרסם תשובה שנוהג להשיב לבנות דתיות בסוגיה. עוד קורא הרב שרלו למוסדות החינוך לאפשר לגורמי צה"ל להיכנס לאולפנות, דבר שכיום נמנע מהם. "הבנות זכאיות לבחירה חופשית, ולא להכרעה במקומן", כותב הרב שרלו, "גם במוסדות שיש חסימה מוחלטת בפני עמותות כאלה - אחוז הבנות המתגייסות עולה, והן עושות זאת מתוך בעיטה במוסד ומתוך כעס וטינה, כתהליך של מרד, ולא כתהליך של לווי וחיזוק“.
עוד הוא כותב כי "דרכים רבות יש ביד מוסד חינוכי להקרין את העדפת השרות הלאומי מהסיבות השונות, להזהיר מסכנות השרות הלאומי, ובד בבד לאפשר מגע עם הכרת השרות הצבאי, להזהיר מפני סכנותיו, ולעודד דרך שקולה".
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il