"כהן וגרושה לא יפגשו כאן": אתר ההיכרויות הדתי שנלחם בתופעת השקרנים

רחלי הומינר לא מוכנה לספר כמה זוגות היא הצליחה לשדך. "אני מפחדת מעין הרע", היא מסבירה, "וגם, מה זה משנה אם זה עשרים או שישים? הצלחתי לשדך כמה עשרות. אולי אגיד כשזה יגיע למאתיים, כרגע המספר סודי, זה לא משנה". עם הקמת אתר ההיכרויות החדש שלה, "הבאר", נראה כי המספר בהחלט לא מופרך. 

יש כבר 700 משתמשים וכל יום המספר גדל

הם עלו לאוויר לפני שבועיים, אבל ההרצה התחילה כבר לפני חודש כשהאתר היה פתוח עם קבוצת מיקוד שנתנה הערות בונות. יש כבר 700 משתמשים וכל יום המספר גדל, מה גם שעדיין לא שוויוני. "יש לנו שני שליש בנות ושליש בנים ואנחנו עובדים על הגדלת ההיצע". ההרשמה מתבצעת באמצעות תעודת זהות, ורק אחרי אימות אפשר לפתוח כרטיס, "המטרה היא למנוע הונאות ורמאות, יש אנשים שנכנסים ממניעי זדון, לצורך ריגושים או כוונות מיניות, רק אצלנו זה לא יכול לקרות". 

היא בת 42, נשואה למתן ואם לחמש בנות. בעבר עסקה בניהול קהילות במתנ"סים והייתה פעילה בתחום החינוך הבלתי פורמלי. "לא חשבתי שאני אקים אתר", היא צוחקת ומתוודה שכבר שנים רבות היא עוסקת בשידוכים, עוד מאז שהייתה רווקה, "אמא שלי הייתה אומרת לי, לכולם את דואגת ולמה לעצמך לא?".

רחלי הומינר צילום: סתיו לימואי

ההחלטה להקים את האתר הגיעה עם הקורונה. "חשבתי הרבה על הפנויים והפנויות, איך הם בכלל יוצאים לדייטים ומקבלים הצעות כשכל העולם סגור. יצאתי לחל"ת והיה לי זמן לחשוב. אנשים שמבקשים זוגיות הגיעו אלי לפגישות הביתה, ופעם אחר פעם שמעתי על תחושת ההשפלה והשקרים שנראה שהם חלק בלתי נפרד מהפלטפורמה הזאת. שיגעה אותי הקלות הבלתי נסבלת שבה כל אדם יכול לפתוח כרטיס באתר, רק תציג כרטיס אשראי ואתה בפנים". 

יש כל כך הרבה בנות איכותיות שרוצות למצוא מישהו להתחתן איתו

אז היא אספה ועדת היגוי, ויחד עם חבורה שמורכבת מרווקים, גרושים ואלמנות, הקימה אתר היכרויות לעילוי נשמת אחותה שדואג לסינון קפדני עבור כל מועמד, "הם חלק בלתי נפרד ותרמו הרבה מהניסיון שלהם, הפחדים, הכאבים וההומור השחור". 

למה יש כל כך הרבה רווקים?

שאלת השאלות. זו המגיפה של הדור, אני רואה כל כך הרבה אנשים במצב הזה שנמצאים במצוקה אמיתית. בעיקר בנות איכותיות שרוצות למצוא מישהו להתחתן איתו, בלי לשחק משחקים. ברמה המעשית אפשר למצוא לתופעה הסבר בכך שאנשים לוקחים את הזמן עם החיים, מסתבכים. גם יש יותר בנות מבנים, ובנות יותר מוכוונות לזה ומטפלות בעצמן.

הגיל המבוגר הולך לטובת הבנים, ולכן הלחץ גובר. מגיעות אלי בנות מותשות שאומרות בייאוש: 'ניסיתי הכל והחלטתי ללכת לשדכנית כמוצא אחרון', אבל זה לא קל, אנשים מרגישים שזה לא בכבוד שלהם ללכת לשידוכים. 

צוות השדכנים צילום: ברוך גרינברג

אז מה השתנה?

לאחרונה יש תנועה חיובית דווקא, אנשים חוזרים לאחור. שדכנית הופך להיות משהו יותר מקובל. כולם רוצים משהו טבעי ויותר מחובר לאנושיות ופחות ניתוק דרך המסכים. 

כהנים לא יכולים לראות כרטיסים של גרושות וההפך

עם אתרים אחרים, קבוצות הוואטסאפ של הדודות ופרויקטים קהילתיים יש בכלל מקום לעוד אתר היכרויות למגזר הדתי? 

כמובן, כי הייחודיות שלנו היא בסינון. אנשים מחפשים ביטחון ורוצים מוגנות. בתור אמא לבנות, אני מתפללת שלא יצטרכו את הבאר, אבל אם כבר, אז רק לאתר שלנו. הקהל יודע שאצלנו יש מאגר איכותי ואפשר למצוא אנשים שלא נמצאים באף אתר אחר. אצלנו למשל, כהנים לא יכולים בכלל לראות כרטיסים של גרושות וההפך, כדי למנוע מראש את הסיטואציה. יש אתרים אחרים גדולים יותר עם יתרונות כאלה ואחרים, אבל אני בניתי את האתר שלנו בסגנון אחר. טווח הגילאים שלנו הוא בדרך כלל מגיל 25, יש גם הרבה פרק ב' ומעל גיל 35. 

איך זה עובד?

באתר מציעים למשתמשים שני מסלולים: "צלילה חופשית", שמיועד לאלו מעוניינים להכיר באופן ספונטני וישיר, באמצעות חיפוש באתר ויצירת קשר עם מי שנראה להם מתאים. לאלו שישמחו לקבל ליווי בתהליך, יש את מסלול "ממעמקים", שם אפשר לקיים שיחה אישית עם אחד מצוות השדכנים של האתר, ולקבל בירור מעמיק או הצעות רלוונטיות. צוות השדכנים מורכב מהרב חיים קורץ, אביטל סנדר, יונת בן עמי, שגיא קרשנר ורינתיה שלומאי. 

כרטיס לדוגמא צילום: הבאר 

 רק מי שעבר את הסינון יכול לראות את שאר המשתמשים 

רחלי מסבירה שאת הנתונים הם מוודאים באמצעות צילום תעודת זהות וספח עדכניים, ומצליבים את השם, הגיל והמראה, כך שרק מי שעבר זיהוי יכול לראות את שאר המשתמשים. "אין אצלנו דוב יערות תמנון הרחובות. אני זוכרת סיפורים מזעזעים על בחורה שמגיעה לדייט ומגלה שהבחור מבוגר בעשרים שנה יותר ממה שהציג את עצמו. 

אבל זה לא רק אימות המשתמשים. בבאר מקפידים גם להציג את המועמדים באווירה קלילה יותר, ולא רק כאוסף של פרטים טכניים. "חוץ מתמונה באיכות טובה ונתונים יבשים, יש לנו גם שאלות מגניבות.  טיולים בארץ, זמר אהוב, פק"ל קפה או בית קפה, ים או קניון. אנשים עונים בחופשיות ומשתפים פעולה". 

לפעמים יש תחושה כאילו "בעיית הרווקים" היא עלבון לכל אדם שעוד לא הספיק להתחתן

אני מבינה את השאלה. אבל המטרה שלנו היא לעזור לאדם להגיע לאן שהוא רוצה, הנרשמים הם לא לקוחות שלי, אלא בני אדם. אני תמיד אומרת לכל מי שמגיעה אלי שאני לא מבטיחה כלום. הדבר היחיד שאוכל להתחייב עליו הוא השתדלות, אבל התוצאות והמעשים לא תלויים בי. בעיניי יש גם המון אחריות לאדם עצמו. תפנה, תבקש בעצמך. חשוב לי לנתק את חוסר התלותיות וחוסר האונים מהסיטואציה של הרווקות. עצם זה שנרשמת ופנית אלי, כבר עברת חצי מהדרך. בנוסף, חשוב להיות ממוקדים, לא לירות לכל הכיוונים, כי ככה מפספסים והורגים. אם האדם לוקח אחריות ומסוגל לבחור בעצמו עם מי לצאת ועל מה להוציא אנרגיות, הבחירה נעשית בלב שלם. 

אז מה המטרה? שכולם יתחתנו והאתר יסגר?

החלום שלי שכל מי שנרשם אלינו יהיה באתר לתקופה קצרה ביותר. אני רוצה כמויות של שידוכים, אבל שיהיו גם מוצלחים וטובים, שיהיו בטוב גדול. בכל שידוך שזכיתי, אני רואה כמה כולנו עבדים לשליחות הזאת, וכל הצלחה ממלאת באושר וסיפוק. בסוף, אני לא המטרה כאן, אלא רק השליחה של הקב"ה, שיושב ומזווג זיווגים.