פעם הכל היה ברור, חד משמעי, אתה שייך למקום אחד, או לחסידות כזו, עם הרבי שלך וקהילה שלך, או שאתה חרדי, ספרדי או ליטאי, ואם דתי לאומי אז אתה נועל סנדלים בטח יש לך את הספרים של הרב קוק בבית. הגדרות ברורות. יש הרבה קסם בדבר הזה, אבל ככל הנראה, היום משהו מהחד משמעיות הזו קצת מתרכך, פתאום אפשר למצוא אנשים שבהגדרה לומדים ומתחברים ליותר ממשנה סדורה אחת.
האינטרנט היום מפוצץ בשיעורים, מהקלקה להקלקה, אתרים רבים מציעים שיעורים בסגנונות רבים, דתי לאומי, חרדי, חסידות כזאת וחסידות כזאת, גמרא הלכה, ממש ימות המשיח.
אבל בתוך כל השיעורים הללו, התמונה עדיין לא שלמה. אנשים לומדים, אבל נמצאים לבד בתוך זה. גם כאשר נמצאים ושייכים לקהילה מסוימת , ברוב הפעמים ההקשר הוא קהילתי חברתי, וההתפתחות הרוחנית נותרת קצת בצד.
במיוחד כאשר מדובר על אנשים שנמצאים בשלב כזה בחיים, בו הם לרוב עסוקים, לימודים, עבודה, או חיי נישואין וילדים. הרבה פעמים הצד הרוחני של החיים נותר עזוב, ובלי מסגרת הרבה יותר קשה לשמור אותו.
בדיוק בגלל העניין הזה, הקים טל חן שלומי את קהילת "אוצרות", קהילה לרוחניות יהודית בדרך חבקו"ק, חב"ד ברסלב והרב קוק במקום אחד. טל בן 36, בעל תשובה ותיק שהסתובב בעולם, M.A במחשבת ישראל, ושכבר שנים לומד ומלמד תורה וחסידות.
פגשנו אותו לשיחה קצרה על הקהילה החדשה שקמה ועל החיבור בין התורות הללו לרוחניות יהודית עכשווית.
שלום טל. מה בדיוק הביא אותך לעשות את זה? להקים קהילה ארצית שלומדת ביחד בתורת חבקו"ק?
העניין הוא בדיוק הבעיה והקושי שתיארתם בתחילת הכתבה. אנשים בתוך החיים, שוכחים את הצד של הנשמה, והוא לפעמים זועק, מבקש שניתן לו יחס. לרוב אנחנו דוחים את זה, החיים בולעים אותנו. וגם שרוצים ומחליטים, אז ללא אנשים שדוחפים אחד את קדימה זה את זה, שמקשיבים, שמתייעצים ביחד, כלומר בלי קהילה, קשה הרבה יותר לעשות את זה לבד, להתקדם, ללמוד, להיות מחויב, ברגע שהופכים לקבוצה, זוהי רמה אחרת לגמרי של התקדמות.
אחרי שנות הישיבה שלי, שכבר נכנסתי לתוך החיים, מצאתי את עצמי די לבד, היו לי חברים טובים, מכרים, עמיתים לעבודה, אבל בעולם הרוחני שלי, הייתי די לבד, המשכתי ללמוד, להתפלל אבל משהו היה חסר. אחרי שנים, הבנתי את הטעות שלי. התקדמות רוחנית יהודית, היא לא להיות נזיר בודד במערה, כמו אותם מורים רוחניים שלמדתי מהם בתחילת דרכי, אלא הוא לימוד בחבורה, בקהילה שיש לה מטרה משותפת, מקום שבו הדעות והמחשבות מאירות אחת לשניה, ככה מתקדמים!
אז לא לגמרי הבנתי, מה הכיוון שלכם? דתי לאומי? חסידי? חרדי?
שאלה מצוינת. אענה עליה באופן קצת אישי ואני מקווה שזה בסדר. לאורך החיים שלי חיפשתי הרבה, מאד רציתי להתמסר לתורה אחת, משנה אחת ולתת את כולי בתוכה. עברתי בהמון מקומות, בתחילה מחוץ ליהדות, בעיקר בבודיהיזם ובהינדואיזם, למדתי בארץ ואחר כך בחו"ל, במוסדות ובמנזרים שמקבלים אנשים מהמערב, פגשתי המון מורים רוחניים ותרגלתי כל מה שהתבקשתי,, אבל מתישהו משהו בי מרד בזה, היו שם דברים שפשוט לא יכולתי להסכים להם, למשל היחס לעולם הזה, וההתעקשות שמי שהולך "עד הסוף" עם הלימוד הזה חייב לקבל על עצמו נזירות, לא להתחתן ולא להביא ילדים כי זה לא "רוחני" מספיק.
אז בדרך לא דרך גילגלו אותי משמיים לבית חב"ד בעיר פושקר שבהודו ומשם זה כבר סיפור ארוך...מכל מקום, ברגע שהגעתי לכאן, לבית האמיתי שלי, מצאתי את עצמי שנים מטלטל בין הרב קוק, חסידות ברסלב וחב"ד. עם כל אחת שהיתי כמה שנים, וכבר הייתי בטוח שזהו, מצאתי! אבל אחרי כמה זמן, כל כך התגעגעתי לדברים שלמדתי מקודם, כל אחת בשפה שמיוחדת לה, ולא רציתי לעזוב את זה. מצאתי בשלושתם את המקום שלי בעולם. אז תקופה ארוכה לא ידעתי מה לעשות...איפה המקום שלי?
בסוף החלטתי לחכות, פשוט לא להחליט, אלא להסכים לחיות את המעבר בין התורות המדהימות האלו, שבאמת כל אחת היא עולם ומלואו - ביחד זה חבקו"ק.
ברגע שהחלטתי שלא לבחור ביניהם, אלא דווקא לשלב, שעזבתי את הויכוחים והמבוכה של לאיזו תורה היא המקום המיוחד שלי בעולם, משהו הסתדר לאט לאט, כמו פאזל, הבנתי שיש תקופות כאלו ויש כאלו, ודווקא המעבר ביניהם, והקשרים ביניהם, זה הדבר שמשפיע עלי עמוקות, ונותן לי כלים אמיתיים לחיות כמו שהתורות הללו עצמן תובעות ממני.
איפה הקהילה הזו מתקיימת, היכן בדיוק אתם ממוקמים בארץ?
קהילת אוצרות היא קהילה ארצית ואנחנו נמצאים היכן שנמצאים אנשים שרוצים להתקדם, אנחנו פועלים במבנה משולש, אסביר. הקהילה כוללת שיעורים אינטרנטיים בשידור חי של חברי הקהילה, ווטצאפ ומפגשים פנים אל פנים. שיעור השבועי הוא שיעור אינטרנטי, שבו אפשר גם לשתף לשאול להקשות וכדומה. זו איננה הרצאה בלבד, אלא זמן ללימוד משותף, יש לנו קבוצת ווטצאפ סגורה של החבורה שלנו, מקום פתוח להתייעץ אחד עם השני, לשתף, ולהוסיף וכדומה.
קהילת אוצרותצילום: יחצ
בה מתקיים שו"ת שבועי עם המרצה שלימד באותו השבוע, כך שאנשים יודעים שבכל שבוע יש להם מקום שבו אפשר לשאול, להתייעץ וכדומה. וכמובן במשך השבוע אפשר להתייעץ ולשתף את חברי הקהילה במה שעובר עלינו לאור הלימוד וגם בכלל. מלבד זאת יש לנו מפגשים פנים אל פנים מספר פעמים בשנה. המבנה המשולש הזה משאיר אותנו מצד אחד בפעילות תמידית שמקדמת אותנו, וגם מאפשר להכיר אנשים חדשים שיצעדו איתנו בדרך.
המטרה היא שכל אחד ואחת יוכלו להצטרף, ובתוך החיים שלהם להמשיך להניע את הגלגלים של ההתקדמות הרוחנית שלהם, של עבודה פנימית משמעותית לאור תורת חבקו"ק.
אלו מרצים מלמדים באוצרות?
העניין הוא לחבר "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם". רן ובר, יובל פרוינד ונדב כהן הם המרצים הקבועים שלנו, ובנוסף ישנם מרצים אורחים בכנסים ובאירועים שונים לאורך השנה. כל אחד מהמרצים שלנו חי ונושם את התורה שהוא מלמד, רן ובר חסיד ברסלב, מטפל ויועץ אישי וזוגי שכתב כבר לא מעט רבי מכר בתורת ברסלב באופן שמותאם לדור שלנו. יובל פרוינד חי ונושם את הראי"ה קוק, מוסיקאי, מרצה, ומי שפירש ספרים רבים של הראי"ה קוק זצ"ל, ונדב כהן חסיד חב"ד, מרצה בכיר ומחבר ספרים רבים בתורת החסידות, חיבר את רב המכר "מודעות יהודית", בעל "מרכז התניא", ופרוייקטים נוספים רבים. בקיצור, זוהי חבורה מגוונת ומרתקת של אנשים שהצטרפו ביחד כדי להקים משהו גדול שמתאים לאנשים רבים, קהילה שתלווה ותרים את החיים הרוחניים שלנו בלי קשר למקום המגורים שלנו.
יש כאן הזדמנות ללמוד את התורות הללו ממקורם, להתחבר לקבוצה הולכת ומתפתחת לאור תורות מופלאות. בשיעורים שלי אני מחבר בין השלושה, לוקח נושא ומגלה בו עד כמה שלושת התורות האלו פועלות בצורה מדהימה ביחד.
השיעורים שלכם הם לחברי הקהילה?
התוכנית שלנו מיועדת לחברי הקהילה שהולכת וגדלה בימים אלו, אבל בזמנים מיוחדים אנחנו פותחים את הפעילות לקהל הרחב, ומביאים תוכן איכותי, מרתק, ממרצי הבית שלנו. כך גם נפגשים ומכירים אנשים נוספים שהמפגש עם אוצרות יכול להביא להם ברכה, לצאת מהלבד, ולהתקרב ביחד עם אנשים שבראש שלהם.
למשל בג' אלול הקרוב מתקיים כנס ארצי בזום עם המרצים הקבועים שלנו וגם מרצים אורחים, למשל,בכנס הקרוב יתארח תומר רטהואז, בעל תשובה חסיד חב"ד, שחקן מקצועי ומרצה מרתק בתורת החסידות.
פשוט זמן לשוב הביתה באמת, בתשובה מאהבה, ביחד. שעתיים של תוכן איכותי ללא עלות. כמובן, בכנס, כל אחד מהמרצים מדבר על זה מתוך התורה שלו, ככה שכמה תורות מאירות את הנושא מכיוון שונה, והלב שלנו נענה לזה ומתעורר, משהו משתנה בעקבות החיבור עם התורות המדהימות האלו של חבקו"ק.
איך נרשמים?
ההרשמה לכנס מתבצעת באתר שלנו, אפשר למצוא שם גם פרטים נוספים על הקהילה, על אוצרות ועוד.
שאלה אחרונה, למה השם אוצרות? על אילו אוצרות מדובר?
אז ככה, השם של הקהילה נולד מתוך מעשה משבעה קבצנים של רבי נחמן, בתוך הסיפור מופיע חלק שהוא פשוט נתן לנו השראה, וגם דיבר את הדברים שהרגשנו הרבה זמן, זה נשמע כך.
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא נֶשֶׁר גָּדוֹל וְדָפַק עַל הַמִּגְדָּל, וְאָמַר לָהֶם.חִדְלוּ עוֹד מִלִּהְיוֹת עֲנִיִּים! שׁוּבוּ אֶל הָאוֹצָרוֹת שֶׁלָּכֶם, וְהָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּאוֹצָרוֹת שֶׁלָּכֶם.
הצעקה הזו של הנשר, היא מה שמניעה אותנו, לא רוצים עוד עניות, יש לנו אוצרות, אוצרות אדירים שהשאירו לנו ענקי הרוח של עם ישראל, והם מגלים לנו את האוצרות הפנימיים שלנו, למה לחיות כמה עניים שיש לנו כיסים מלאים?!
ודבר נוסף, רבי נחמן אומר את זה בלשון רבים, שובו ולא תשוב, משתמשים ולא תשתמש, למה זה? לפי ההבנה שלי זה חלק מהעניין שהשיבה לאוצרות שלנו לא צריכה להיות לבד, צריך בשביל זה אנשים נוספים. ככה מתקדמים! זו ממש הסיבה שהקמנו את הקהילה הזו.
אז זהו. תודה רבה. זה נשמע פרוייקט מדהים שיביא הרבה ברכה לעם ישראל בעז"ה.
תודה רבה על הזכות.
קהילת אוצרותצילום: יחצ