השיבנו ונשובה: על החומרה ההלכתית בהפרת הנחיות הבריאות

על רקע המציאות המצערת של אי שמירת הנחיות הבריאות בידי חלק מהציבור, קוראת יעל לוין לעריכת חשבון נפש בעניין זה בחודש אלול. זאת לאור חוות דעת הלכתיות המשקיפות בחומרה על הזלזול בהוראות

חדשות כיפה ד"ר יעל לוין 27/08/20 10:16 ז באלול התשפ

השיבנו ונשובה: על החומרה ההלכתית בהפרת הנחיות הבריאות
צילום: shutterstock

בתחילת תקופת הקורונה החלו רבנים ואישים שונים להביע את דעותיהם בדבר סיבות דתיות ורוחניות אפשריות שניתן לייחס למגפת הקורונה, שהובילה בין היתר לסגירת בתי הכנסיות והמדרשות במתכונת פעילותם המלאה כפי שהיכרנוה מקודם. בין היתר יש מי שהתבטאו באומרם שאחד הטעמים שאפשר להעלות קשור לדיבור ולשיחה אסורים בשעת התפילה; יש שביקשו לתלות את העניין בחילולי שבת, ויש שסברו שהקורונה באה בגין עבירות על שמירת הלשון. לעומת זאת, יש גם שטענו כי אל לנו לתור אחר סיבות כלשהן למחלה, בכללם הרב יובל שרלו והרב אילעאי עופרן. 

עם כניסתנו לחודש אלול והתקרבותנו לימים הנוראים, אי אפשר להימלט מלהזכיר היבט אשר מן הראוי להידרש אליו במועד זה. כוונתי להפרות של הנחיות הבריאות נגד התפשטות הקורונה בידי חלק מהציבור ולזלזול בהן, תופעות שאנו עדים להן חרף מצב התחלואה המוגבר שאנו נתונים בו בזמן האחרון. 

כך אפשר לציין כי חדשים לבקרים נראים ונצפים בתמונות או בסרטונים המתפרסמים באמצעי התקשורת המודפסים, כמו גם הדיגיטליים, בני אדם לא מעטים שאינם עוטים מסכות כנדרש. המציאות של אי עטיית מסכות ניכרת בין היתר בחנויות, בתחנות אוטובוסים ובאוטובוסים עצמם, במעליות ובמקומות ציבוריים נוספים. חלק מהציבור נוטה אף לעשות דין לעצמו בסוברו כי אין תמיד מן הנחוץ לעטות מסכה במרחב הפתוח, למרות שמחקרים מראים כי אפשר להידבק גם במרחב זה (אין שם כותב, "קורונה שם בחוץ: חושבים שלא תידבקו באוויר הפתוח? חשבו שוב", אתר וואלה, 6 ביולי 2020).

למרבה הצער המציאות של אי שמירת הנחיות הבריאות קיימת גם בתפילות בכותל, שחלקן משודרות בשידור חי בידי הקרן למורשת הכותל המערבי. נוכחתי בזה בצורה מובהקת בשעת צפייה בשידור החי מהכותל בליל תשעה באב, שחל ב-29 ביולי 2020. כך נצפו בשידור זה בני אדם לא מעטים שלא עטו מסכות. בעקבות זאת פניתי בנושא זה, כמו גם בנושא אחר (טעויות לא מעטות שניכרו בקריאת מגילת איכה), במייל לרב הכותל ביום שישי, ה-31 ביולי, ואולם לא זכיתי למענה. 

ביום שני, ה-24 באוגוסט, שודרה כתבתו של מיכאל שמש בכאן 11 בנוגע לאי שמירה על הנחיות הבריאות במפגש סגור של חברי הכנסת של מפלגת כחול-לבן שנערך ביום שישי, ה-21 באוגוסט. המפגש התקיים בחדר סגור, לא כל הח"כים עטו מסכות, והם ישבו בצפיפות בלא להקפיד על כללי המרחק. הכתבה התפרסמה בין היתר על רקע העובדה שביום ראשון בלילה, ה-23 באוגוסט, נודע כי שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו-שטה נמצאה חיובית לנגיף הקורונה. לעומת זאת, בתמונה שפורסמה בתקשורת מאירוע זה נראים כל חברי הכנסת של כחול-לבן כשהם מצויים במרחב הפתוח וכשכולם עוטים מסכות.

אם כן, חשבון הנפש השנה לקראת הימים הנוראים צריך להידרש גם לשאלה כיצד קורה כי למרות מה שידוע בבירור לפיו עטיית מסכה תקנית, כפי שהתווה משרד הבריאות, פועלת למניעת התפשטות הנגיף, קיים זלזול בקרב חלק מהאוכלוסייה אפילו בזמן התגברות התחלואה.

לאור כל זאת, כל ניסיון, לדידי, להטיל את האשמה להתפשטות המגפה או לאי דעיכתה בחודש האחרון על גורם רשמי כזה או אחר, הוא ניסיון להשיל אחריות ונדון לדעתי לכישלון. מני תחילת המגפה, ועוד קודם הגעתה לארץ, התקיימו עצרות וכינוסי תפילה רבים למען מיגורה, ואולם כל עוד הציבור גופו לא ממלא בשלמות אחר ההוראות, עולה השאלה אם אפשר לצפות שהמחלה תעבור ותחלוף מן הארץ.

לפי החוק הנוכחי במדינת ישראל, הקנס על אי עטיית מסכה הוא חמש מאות ש"ח, הקנס על הפרת בידוד ועל הימצאות חולה מאומת במרחב הציבורי הוא חמשת אלפים ש"ח, ועל אי דיווח למשרד הבריאות על חובת בידוד הוא שלושת אלפים ש"ח. העבירות הללו אינן נחשבות כעבירות פליליות, והיו אף דיבורים על ביטול קנסות שכבר ניתנו. עם זאת, אפשר לתבוע אדם שידע שהיה חולה מאומת בקורונה אשר לא שמר על הנחיות משרד הבריאות בנוגע לבידוד, או אדם שהדביק לכאורה בכוונה, וראש עיריית אילת הגיש בחודש אוגוסט 2020 תביעה אזרחית בסך רבע מיליון ש"ח נגד חולה מאומת ששהה בבית מלון בעיר עם משפחתו. כמו כן בחודש אוגוסט נפסק בבית משפט השלום בתל אביב כי מכיוון שבא כוחו של תובע לא עטה מסכה כדין, דיון הוכחות לא יכול היה להתקיים, ובעקבות כך הוטל קנס על התובע (ליטל דוברוביצקי, "התובע ישלם אלפי שקלים כי בא כוחו לא עטה מסיכה כנדרש בביהמ"ש", אתר כלכליסט, 18 באוגוסט 2020). 

אם נבחן תגובות רבניות שונות המתייחסות להפרת הוראות הבריאות, ניווכח שהן משקיפות בחומרה רבה על אי ההישמעות להן. נזכיר עתה מקצת מהדעות הללו. הרב שמואל סלוטקי, מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת, אמר עם פתיחתם המחודשת של בתי הכנסת, כי תפילה במניין הפועל שלא בהתאם לכללי הבריאות היא בגדר "מצווה הבאה בעברה" (דפנה איזברוך, "בתי הכנסת חוזרים", אתר דבר1, 19 במאי 2020). במכתב משותף שפרסמו הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, ופרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, בראשית חודש אוגוסט, נכתב בין היתר כי חובה להתריע על הסכנות הבריאותיות הכרוכות באי שמירת ההנחיות, וכשמצויה סכנה לאחרים יש כאן "חשש רציחה ועוונו ישא" (אברהם בלוך, "הראשל"צ ופרופ' גמזו: מי שמסכן אחרים – חשש רוצח", אתר כיכר השבת, 4 באוגוסט 2020). 

הרב אביגדור נבנצל, רבה של העיר העתיקה בירושלים, פרסם מכתב בחודש אב תש"ף, ובו פסק כי אין להיכנס לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ללא מסכה המכסה את הפה והאף. אדם המגיע ללא מסכה, יש לבקש ממנו לעזוב את המקום, עד שיאות לשוב כשהוא עטוי מסכה. כן פסק כי אסור להתפלל או ללמוד במקום או במניין שלא שומרים בהם על הוראות הבריאות, אפילו כשנמצא שם אדם אחד בלבד שאיננו שומר על הכללים, והוא קובע "וח"ו קרוב הדבר להיות תפילתו תועבה". 

הרב בן ציון מוצפי מירושלים פסק כי מי שמגיעים לבית הכנסת בלא מסכה חובה לגרשם שכן הם בגדר רוצחים. כמו כן התבטא באומרו כי "אוי להם מדין שמים, עוד 3 חדשים יום הדין בו שלשה ספרים נפתחים" (אין שם כותב, "'לגרש מבית הכנסת אנשים ללא מסכה; הם רוצחים'", אתר סרוגים, 23 ביוני 2020).

בנוסף, יש להזכיר את זעקתם וקריאתם של מי שבעצמם היו חולי קורונה והבריאו, לשמור על הנחיות הבריאות. בחודש יוני יצא משרד הבריאות בקמפיין שבו התראיינו בני אדם שהחלימו מקורונה, והדגישו את חשיבות שמירת הוראות הבריאות, ובכללם אפיק סוויסה, בן 22, שהיה חולה והורדם והונשם בעקבות הידבקותו בנגיף ("משרד הבריאות: 'מי שלא עוטה מסכה מסכן את כולנו'", אתר כיפה, 14 ביוני 2020). כמו כן, אפשר להזכיר את איש העסקים רוני מאנה מתל אביב אשר לאחר החלמתו מקורונה התבטא באומרו "כי מי שלא הולך עם מסכה הוא פושע. מי שהולך עם מסכה לא יכול להידבק. הנהג שלי הלך עם מסכה ולא נדבק" (אין שם כותב, "רוני מאנה: קורונה היא לא שפעת, זו מחלה קשה", אתר ערוץ 7, 19 ביולי 2020). 

מתחילת הקורונה נמצאו לא אחת במרחב הציבורי בני אדם שהיו אמורים להיות בבידוד או חולים מאומתים, וידועים מקרים אחדים של בני אדם שנדבקו בנגיף בעקבות רשלנות מצד אחרים, ומהם שקיפחו את חייהם (ראו המאמר פרי עטי, "'אוי מה היה לנו' - קינה לתשעה באב על הפרת הוראות הבריאות", אתר כיפה, 23 ביולי 2020). חשוב לציין עוד כי לא אחת מי שמבקשים להעיר למי שאינם חובשים מסכה לדוגמה, זוכים לתגובות קשות באופן שגם אם יש לאדם כוונה טובה לשיפור המצב ולתיקונו, לא תמיד הדבר מתאפשר מבחינה מעשית.

על רקע המציאות המצערת המתוארת כאן, וכל עוד הוא טרם תוקן, עולה השאלה, אם אמנם יש לנו את מלוא הזכות לזעוק כלפי שמיא בימים הנוראים "אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך" ולצפות להיענות מוחלטת, בשעה שאנו עצמנו, למצער כקולקטיב, איננו עושים את כל שביכולתנו על מנת לתקן את המעוות בכל הנוגע למאבק במיגור הקורונה.