הלכות תשעה באב בימי קורונה התש"פ

השנה נציין את צום תשעה באב בצל נגיף הקורונה. הבאנו לפניכם את כל ההלכות, המנהגים וההקלות לספרדים ואשכנזים

הרב ברוך אפרתי הרב ברוך אפרתי 26/07/20 12:06 ה באב התשפ

הלכות תשעה באב בימי קורונה התש"פ
קינות. ארכיון, צילום: אורי לנץ, פלאש90

צום תשעה באב נועד לזכור ולהצטער על חורבן המקדשים, ובעיקר לעורר אותנו לעניין חשיבות בניין הארץ והעם בימינו, לחזרה בתשובה ממעשינו. בתוך צער החורבן אנו כוללים את הכאבים הלאומיים והאישיים שלנו, ומבקשים מד' שיעזור לנו לצאת מאפילה לאור גדול בתחייתנו בארצנו.

הלכות וזמני צום תשעה באב תש"פ 2020

חמישה עינויים ישנם בתשעה באב- אכילה, סיכה, רחיצה, תשמיש המיטה, נעילת הסנדל.
 
אכילה ושתיה

אדם רגיל שחש חולשה כרגיל בצום, ממשיך להתענות למרות הצער. עדיף להתענות ולנוח במיטה, מאשר להתפלל במניין בביה"כ ולשבור את הצום. 

חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה- אסור לו לצום.

חולה שאין בו סכנה- כגון בעל סחרחורות או חום, או אדם השוכב מחוליו, או מי שיש לו דלקת עיניים, או זקן שתש כוחו, והוא רוצה לאכול, או שהוא צריך לכך לרפואתו-  מותר לו לאכול ולשתות, ואין צורך בשיעורין. 

בידוד קורונה- אדם בבידוד שלא קיבל תשובה חיובית, צם כרגיל אם מרגיש כרגיל.  אולם אם יש לו כאבי שרירים, או קוצר נשימה או חום או חולשה- פטור מהצום (וכמובן חייב לפנות לרופא).  

אדם עם תוצאה חיובית לקורונה- אינו צם, לחיזוק גופו מפני הנגיף.

יש לציית להוראות הרבנות הראשית ומשרד הבריאות המפורסמות בנושא זה, ולנהוג כהוראתם.

עובדי חירום, אחיות ורופאים- צמים כרגיל, אלא אם כן הצום פוגע בתפקוד המקצועי שלהם בהצלת אחרים.

נשים בהריון ומיניקות- מתחילות לצום כרגיל. אם מתחיל להן כאב ראש או בטן, או חולשה, מותר לאכול ולשתות מיד, ללא שיעורין.
 
אשה עד שלושים ימים לאחר הלידה- בדורנו שהגוף חלש, פטורה מלצום, לכל העדות. 

אם המניקה חוששת שיתמעט החלב בשל הצום (אפילו אין כאב ראש או חולשה, ואפילו אם התינוק יהיה מסוגל לעבור לתחליפים), רשאית לשתות ולאכול כרגיל.

אם יש הוראה מהרופא לאשה מעוברת להמנע מהצום מסיבה רפואית, יש לשמוע לו ולא לצום. 

סיכה

מותר להשתמש בדיאודורנט. אסור להשתמש במשחות איפור. משחה נגד יובש מותרת. מותר למרוח חומר נגד יתושים בלילה.
 
רחיצה

פנים מלוכלכות מותר לשטוף. להתרענן אסור, אפילו באצבע קטנה.
 
תשמיש המיטה 

בני הזוג פורשין כבימי נידה כל הצום (אך איסור נגיעה רק בלילה). בדיקות לפני טבילה במוצאי הצום וכו' – להתכונן מראש לפני הצום ולרחוץ מעט בצאתו לפני הטבילה, או להתכונן בהכל לאחר הצום. 
 
נעילת הסנדל

מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש למרות שהם נוחים מעיקר הדין (יש מגדולי הפוסקים שהחמירו שלא לנעול נעלי פלסטיק אם הן נוחות). אסור לנעול נעלי עור.
 
ישיבה על הארץ

מחצות היום נהגו להקל לשבת על כיסא. עד חצות היום, מותר לשבת על שרפרף נמוך או מדריגה נמוכה או על הרצפה. באוטובוס עדיף לעמוד, ואם חלשים מותר לשבת.
 
לימוד תורה

אין לומדים תורה, משום שנאמר "פקודי ד' משמחי לב", חוץ מדברים השייכים לאבילות היום. וגם הם- לא בעיון (גם דף יומי אסור). ספרים העוסקים בבירורי אמונה ומוסר מותר ללמוד. יש אומרים תהילים, ויש נמנעים (למעשה אם נאמרים כתפילה, ניתן לומר).
 
מלאכה

אין לעבוד בתשעה באב, והעובד בו לא רואה ברכה מכך. מחצות היום נהגו להקל ולעבוד אם יש צורך גדול.

הסחת הדעת מהצום

אין לעשות דברים המסיחים את הדעת ממשמעות הצום, כגון טיולים בגנים ופרדסים וכדומה.

הלכות התפילה וסדרי היום

ערבית. אשכנז- מסירים הפרוכת מארון הקודש, ומתפללים בקול נמוך. שמונה עשרה, קדיש תתקבל. מדליקים אור רק כפי הנחוץ לקריאה. יושבים על הארץ וקוראים איכה בקול נמוך ובניגון המקובל. אומרים קינות, ואתה קדוש, עלינו לשבח.
ספרדים- מסירים הפרוכת, ויש שקוראים פרשת האזינו. עננו בשמונה עשרה, איכה בלי ברכות, קינות, ואתה קדוש, קדיש המיוחד, מכבים אורות ביה"כ ומכריזים לפני כמה שנים נחרב הבית, שיר למעלות, עלינו לשבח.
 
שחרית. נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו (וכן אחרי שירותים), ואחר שנגב ידו ויש בה לחלוחית, מעביר על עיניו. אין לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" (ויש מברכים).  אין מניחים טלית ותפילין (יש מהספרדים שמניחים כרגיל), טלית קטן לובש בלי ברכה (ובברכת הטלית יכוון לפטור את הציצית). בתפילה אין אומרים פרשיות הקטורת והתמיד, אבל אומרים: "מזמור לתודה". ומנהג הספרדים כן לומר קרבנות. 
בשמונה עשרה שחרית לא אומרים "נחם", והש"ץ אומר "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו". ספרדים אומרים עננו גם בלחש של יחיד בשחרית.
למנהג אשכנז אין הכהנים עולים לדוכן, ואין אומרים ברכנו. למנהג הספרדים כן נושאים כפיים.   
אין אומרים אבינו מלכנו ותחנון. אחר חזרת הש"ץ חצי קדיש, (ספרדים אומרים מעט קינות) וקוראים בתורה לשלושה בפרשת ואתחנן: "כי תוליד בנים", והשלישי מפטיר. חצי קדיש, מפטירים בניגון איכה: "אסוף אסיפם" עד "נאום השם". בברכת הפטרה מסיים: "מגן דוד". מחזירים ספר התורה לארון הקודש, ואומרים קינות.

אחרי הקינות: מנהג אשכנז- אשרי, ואתה קדוש, אין אומרים למנצח, מדלגים הפסוק "ואני זאת בריתי". קדיש שלם בלי תתקבל. עלינו, קדיש יתום, ואין אומרים שיר של יום ופיטום הקטורת. 
מנהג הספרדים- לאחר ההפטרה ממשיכים כרגיל עד סוף התפילה (אך אומרים על נהרות בבל במקום תפילה לדוד) קדיש עם תתקבל, חולצים תפילין ואומרים קינות ואיכה, ולאחר מכן קדיש המיוחד (עתיד לאתחדתא).

הולכים ביום זה כנזופים, ואין שואלים בשלום כשפוגשים חבר. מי שאומר שלום בטעות - משיבים לו ברמיזה. 

מנחה. מי שלא הניחו בשחרית- מתעטפים בטלית ומניחים תפילין ומברכים עליהם. בני אשכנז אומרים שיר של יום ושאר דברים שהחסירו בשחרית. אשרי, חצי קדיש. מוציאים ס"ת, וקוראים לשלושה בפרשת "ויחל", והפטרת "דרשו השם" כבתענית ציבור. חצי קדיש לפני תפילה בלחש. 
בשמונה עשרה אומר "נחם" בבונה ירושלים, ו"עננו" בשומע תפילה. הש"ץ אומר "עננו" בין ברכת "גואל" ל"רפאנו" בברכה מיוחדת, ו"נחם" בבונה ירושלים (אין משנים מהנוסח הרגיל, ויכוון במילים 'שוממה ובזויה' על עיר דוד והר הבית. אם שכח לומר "נחם" במקומו, אומרו בלא חתימה ב"שומע תפילה" אחר "עננו", או קודם "ותחזינה", "ועל כולם" או "אלקי נצור", ואם לא אמר כלל אינו חוזר). 
ברכת כהנים- כשמתפללים אחר פלג המנחה. אך במנחה גדולה לדעת רוב הפוסקים אין נשיאת כפיים. אין אומרים "אבינו מלכנו". 

ערבית. לאחר התפילה מקדשים הלבנה.

מוצאי הצום.  השנה י באב הוא ערב שבת (יום ו), ועל כן מקלים יותר.
השנה מותר לכבס, להסתפר, ולהתרחץ, ואין צורך להמתין לחצות יום המחרת. ראוי להמנע מתשמיש המיטה במוצאי הצום. 
מוזיקה, בשר ויין- מהפוסקים האשכנזים יש שהתירו מיד, ויש שאסרו כמו בכל שנה. למעשה המקל יש לו על מי שיסמוך. ספרדים נהגו להמנע מבשר ויין ומוזיקה כמו בכל שנה עד יום המחרת.

"ואם נחרבנו ונחרב העולם עמנו,
 על ידי שנאת חנם,
נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה, 
על ידי אהבת חנם" 
 

הרב קוק, אורות הקודש 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן