ישראל גנץ: "יצרנו רצף ענק מעטרת עד לנווה צוף, עתודה למיני עיר של אלפי יחידות דיור"
ביישוב עטרת לא נותנים למפת הריבונות להטריד אותם. תושבי היישוב המבודד שהוקם בקיץ 1981 ידעו בעבר תקופות קשות והשכילו להתמודד איתן. כביש הגישה לישוב הוא כביש 465 וממנו נוסעים התושבים לכיוון ירושלים ותל אביב. במפה הקונספטואלית, כביש 465 לא מתוכנן להיות תחת ריבונות ישראלית ומכאן שהיישוב, על 115 המשפחות המתגוררות בו, יהיה מובלעת בעומק השטח.
באמצע השבוע הגיע ראש המועצה האזורית מטה בנימין, ישראל גנץ, לדבר עם התושבים על החלת הריבונות המתוכננת לחודש הבא. גנץ אמר לתושבים כי המועצה הציגה לראש הממשלה מפה מתוקנת: "כבר כמה שנים, בלי קשר לתכניות האלה, אנחנו רואים עניין לחזק את היישוב עטרת. במפות שאנחנו הכנו לפני חמישה חודשים, והמזכירות ראתה אותן, יצרנו רצף ענק מעטרת, מכינת אלישע, נווה צוף וגבעת הסלעים (גבעה מול עטרת, א"ה) - עתודה למיני עיר של אלפי יחידות דיור".
עוד בנושא:
שי אלון לכיפה: "בית אל מסודרת במפה אך ראיתי חובה מוסרית לדאוג לכל המרחב"
גנץ תאר לתושבים את ההתרחשויות שקרו בבית הלבן לאחר הצגת תכנית המאה: "ראש הממשלה אמר שממשלת ישראל מצביעה על ריבונות כבר ביום ראשון. ראשי הרשויות שהגיעו לוושינגטון אמרו לו לחכות כדי שיוכלו להכין מפות כמו שצריך. הם רצו להמתין עד רביעי, ראש ההמשלה הסכים לחכות עד יום שלישי. באותה ישיבה עם ראש הממשלה, אני גם דיברתי עם יו"ר המזכירות שלכם מארצות הברית פעמיים או שלוש במהלכה, שאלנו את ראש הממשלה האם תהיה הקפאה במובלעות. ראש הממשלה אמר: 'לא. יש לנו סיכום עם האמריקאים, המובלעות לא יתרחבו מחוץ לגדר הישוב. אבל, אנחנו נדאג שבכל מובלעת יש עתודות למאות יחידות דיור. אל תדאג, לא יקפיאו שום דבר'. בעטרת טווח של 300-350 יחידות דיור בדבר הזה. אז אמרנו, אם בארבע שנים נוכל לבנות רק 350 יחידות בעטרת, עם זה אנחנו מוכנים לחיות".
לקראת סוף דבריו אמר גנץ לתושבי היישוב: "אני מחויב מאוד להתיישבות, לעטרת, גם במחיר של מלחמה מול ראש הממשלה, אני לא שש לזה. אני מאוד מעריך אותו אבל הקווים האדומים שלנו הם השמירה על התושבים וחיזוק ההתיישבות. אמרנו לראש הממשלה, אם צריך שגם נתקוף את התכנית נעשה גם את זה. מקווה שלא נגיע לדבר הזה ונוכל לחיות עם זה בשלום. ביום שנראה שהדבר הזה הוא סיכון ולא סיכוי אנחנו לא נהסס להילחם איתו".
הרב עזריאל אריאל: "לא שוכחים את המציאות בה חיינו לפני 20 שנה"
רב היישוב עטרת הוא הרב עזריאל אריאל. בתקופת הסכמי אוסלו התגורר הרב אריאל יחד עם משפחתו בנווה דקלים. לשאלתי האם התקופה הנוכחית מזכירה את התקופה שלפני אוסלו בגוש קטיף השיב הרב: "באוסלו המתווה היה די ברור. לא ידענו בצורה מדויקת איך זה יהיה אבל ההסכם שנחתם נתן מתווה די ברור. ידענו פחות או יותר מה הולך להיות ומה המשמעויות. היינו מוטרדים מאוד מהפרטים הקטנים אבל בגדול ידענו מה זה. פה אתה לא יודע האם יהיה ואתה לא יודע במה מדובר. גם אם יתממש משהו בצורה של מובלעת מאוד לא ברור מה ההשלכות האפשריות של זה, אם בכלל".
יש עוד הרבה זמן להחלת ריבונות גם אם תאושר התכנית. אתם מתכננים להישאר בעטרת גם אם זה אומר שהנסיעות יזכירו את המציאות של נצרים?
"קודם כל, אין לנו שום סיבה להתחיל להפחיד את עצמנו בכל מיני תרחישי כבישים. אנחנו לא שוכחים את המציאות בה חיינו לפני 20 שנה. מציאות של ירי מתמיד בצירים. תושבי היישוב, בזה אחר זה חוו על בשרם אירועי ירי, חלקם על בשרם ממש כי נפגעו. עברנו תקופות קשות ומהתקופות הקשות האלה צמחנו. גם ברמה הציבורית שהקשיים של אותן שנים הביאו לצמיחה של היישוב והכפלה מהירה של היישוב וגם ברמה האישית, כל אחד מאיתנו צמח מתוך ההתמודדות. אנחנו מכירים באיכויות של הציבור פה. מכירים בחוסן של הקהילה שכבר הוכיח את עצמו בעבר. עם האמונה הזו, הנחישות הזו ועם הנאמנות לדרך אנחנו נמשיך את החיים שלנו כאן, גם אם יהיה קשה יותר וקל וחומר כשיהיה קל יותר" .
"בפרשת השבוע העם מתלונן שאין לו מים. רש"י מתאר שהעם מחפש תשובה מידית ומשה מחפש את הסלע המסוים אבל לא מצליח לזהות אותו. כשהוא מוצא את הסלע מדובר בסלע הלא נכון ולא יוצאים מים. מציאות מלחיצה. מכאן כל ההסתבכות של משה כשהכה את הסלע וזו הביקורת עליו, "יען כי לא האמנתם בי". מי שנקודת המוצא שלו היא אמונה, מבין שהקב"ה מנהיג את העולם. יש לו תכנית ארוכת טווח שתוביל לטוב. מצב זמני של אי ודאות לא אמור להלחיץ אותו. אף אחד לא מבטיח שלא יהיו טעויות וכישלונות. אף אחד לא מבטיח שלא יהיו אירועים קשים. סך הכל אנחנו בוגרי קיץ תשס"ה. אנחנו יודעים שכל מה שקורה וכל מה שיקרה הוא חלק מתכנית כללית של גאולת ישראל, עם ישראל שב לארצו. נקודת המוצא הבסיסית היא רוגע ושלווה פנימית. ביטחון שבסופו של דבר הכול מוביל לטוב".